במהלך השנים 2009 – 2010 נערך ב'אשה לאשה -מרכז פמיניסטי חיפה' מחקר פעולה, שביקש לבחון גישות שונות לתרומת ביציות, על מנת למפות את הצרכים של הצדדים השונים בתחום, מתוך ניסיון ליצור שיח בין כל הנשים והאנשים שצומת תרומת הביציות מפגישה ביניהם.

מעורבותה של 'אשה לאשה' בחוק תרומת ביציות החלה בראשית שנת 2007, אז התברר לנו כי על שולחן הכנסת עמדה הצעת חוק ממשלתית להסדרת תרומת ביציות, שהיוותה את הגירסא האחרונה לשורה של הצעות חוק בנושא זה שהוגשו החל משנת 1999.

נציגות  'אשה לאשה' השתתפו בכל דיוני ועדת הבריאות לקראת החקיקה והצליחו להכניס תיקונים רבים. עמדת 'אשה לאשה' לאורך הדיונים הייתה שיש להתייחס לתרומת ביציות כאל תרומת איברים ולא כאל תרומת דם, וכי יש להקפיד על הגנת התורמת והסדרת הליך התרומה באמצעות פיקוח מרכזי של המדינה, וזאת על מנת להגן על הנתרמות ועל התורמות מפני ניגודי אינטרסים, ולאפשר לרופאים לעבוד ללא חשש של עבירה על החוק. כמו כן טענו נציגות 'אשה לאשה' במהלך הדיונים, כי יש לפעול להשבת האמון בין רופאים למטופלות במערכת הבריאות בכלל, ובתחום הפריון בפרט, וכי לאמון זה יש ערך רב בהקשר של תהליך תרומת הביציות.

כתוצאה מהמפגשים הארוכים בועדת הכנסת התברר לנו כי הדיאלוג בין הצדדים השונים בתחום זה חיוני, וכי דיאלוג זה מאפשר יצירה של תהליך בונה אמון בין מטופלות, תורמות, רופאים, אתיקנים, וקובעי מדיניות. אנו רואות את הדיון בתרומת ביציות כדיון הקשור קשר עמוק לשורה של נושאים, וביניהם דיון חברתי כולל בהורות, ביחסים החברתיים והכלכליים הנוצרים בין בני אדם המעבירים ביניהם מטען גנטי, במאמצים למניעת סחר באיברים ורקמות אנושיים, ביחסים בין הממסד הרפואי למטופלים, בין המדינה לממסד הרפואי ועוד.

על מנת לאפשר דיאלוג מעין זה נדרש היה לבחון את כל אחת מנקודות המבט באופן אמפתי שיאפשר לגורמים השונים לבטא את צרכיהם. כמעט כל המרואיינות והמרואיינים במחקר זה הביעו את דעתם שהחוק שבסופו של דבר עבר הוא חוק טוב שיקדם את הנושא, ושעם זאת הוא ייבחן ביישומו. סחר בביציות ופגיעה במטופלות – נתרמות או תורמות, אינם דברים שנמנעים רק באמצעות חקיקה, אלא גם באמצעות שיח ערכי וחברתי שמדגיש אינטרסים ציבוריים משותפים. בנוסף לקידום דיון ציבורי מכבד בסוגיות שהחוק מטפל בהן, דיאלוג מסוג זה מאפשר פתיחה של סוגיות שלא נידונו כלל, או נידונו אך מעט, בתהליך החקיקה, ושאינן מטופלות ברמה החברתית.

מחקר פעולה זה מבקש, אם כן, להיות צעד ראשון בדרך ליצירת שיח חברתי שמושגיו שאובים לאו דווקא מעולם החקיקה, אלא מהעולם החברתי, תוך שימת דגש על כבוד לצרכים של כל הנוגעים בדבר. זאת, מתוך הבנה שמהלך של תרומת איברים ותרומת רקמות יכולה להתקיים באופן אתי בחברה שבה קיימת תשתית ערכית של אחריות הדדית וכבוד הדדי. על מנת לאפשר יצירה של תשתית מעין זו יש צורך להציף את הנושא בשיח הציבורי ולאפשר דיון אמיתי במשמעויות החברתיות של תהליך התרומה.

מחקר זה מתבסס על שורה של ראיונות. ראיונות אלו כללו סדרה של שאלות קבועות ובנוסף הוקדש זמן לראיון פתוח לפי העניין. המחקר כלל 15 ראיונות עם נשים וגברים הקשורים לתרומת ביציות באופנים שונים- מומחים מתחום הרפואה, האתיקה וההלכה, מחוקקים, ונשים שהיו חשופות באופן אישי לנושא תרומת הביציות כמטופלות פריון או כתורמות.